פסק-דין בתיק ת"א 14428-06

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע במהלך עבודתו כפי שיפורט להלן.

            בצד השאלות הנזיקיות הרגילות, מתעוררות בתביעה שאלות הנוגעות לעקרון ייחוד עילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ביטוח כפל והתיישנות, כפי שיורחב על כך בהמשך.

2.         התובע יליד שנת 1951, עוסק בעבודות ריתוך והנחת קווי צנרת.

            בשנת 1998 זכתה נתבעת מס' 1 "פרידמן את הרשקוביץ בע"מ" (להלן "הקבלן הראשי") במכרז להנחת קו דלק "אשדוד-נען".

ביום 8.10.98 היא התקשרה בהסכם עם התובע, כקבלן משנה עצמאי, לביצוע עבודות ריתוך והנחת צנרת הדלק.

            נתבע מס' 2  מר פואד ליוס שימש כמנהל עבודה מטעם הקבלן הראשי (לטענת התובע)/ מנהל פרויקט (לטענתו) בפרויקט הנ"ל.

            נתבעת מס' 3 "משאות הגליל בע"מ" (להלן "משאות הגליל") הינה הבעלים של מחפר זחלי מתוצרתKOMATSU  מספר רישוי 54807-0 (להלן "המחפר"), אשר נשכר על ידי הקבלן הראשי לביצוע עבודות בפרויקט הנ"ל.

נתבע מס' 4 היה עובד שכיר של משאות הגליל בתקופה הרלוונטית לתביעה, והמפעיל של המחפר בזמן התאונה (להלן "המפעיל").

3.         תיאור המחפר

            המדובר במחפר זחלי הידראולי שמהירותו המירבית 5 קמ"ש, אינו כשיר לנוע בכביש, ויעודו, על פי תעודת עובד ציבור שהוגשה (ג/4), הינו "ביצוע עבודות תשתית (חפירה ועבודות קרקע)".

            על הכף של המחפר ניתן להתקין "וו הרמה" על ידי היצרן, או על ידי אדם מוסמך בארץ באישור מעבדה של משרד התחבורה, ובמצב דברים זה, המחפר מיועד לשמש גם ככלי הרמה (ראה תמונה מוצג ג/3).

4.         מהעדויות וחומר הראיות התברר כי המחפר נשוא ענייננו הוזמן מהיצרן ללא וו הרמה, וכי וו הרמה כאמור הותקן על הכף שלו, באופן מאולתר, על ידי עובדי הקבלן הראשי ו/או התובע באתר העבודה, לצורך הובלת הצינורות והעברתם אל תוך התעלות, כפי שיפורט בהמשך.

5.         נסיבות אירוע התאונה

העבודה של ריתוך והובלת הצינורות התבצעה בשטח כדלקמן: בשלב הראשון רותכו מחוץ לתעלות, מספר צינורות לצינור אחד גדול הנקרא "נקניק". לאחר מכן נקשר ה"נקניק" באמצעות רצועות לכלי הרמה לצורך העברתו והורדתו לתעלה, ובשלב האחרון חובר קטע הצינור החדש עם קטע הצינור הקודם הטמון בתוך התעלה.

6.         על פי גרסת התובע, ביום 2.9.99 הוא ניגש ל"נקניק" באורך של 36 מטר שהיה במרחק של כחמישים מטר מהתעלה, וקשר אותו באמצעות רצועה אל וו ההרמה שהיה מותקן על כף המחפר כמתואר לעיל. המפעיל הרים באמצעות כף המחפר את הנקניק והתחיל להתקרב בנסיעה לכיוון התעלה, כאשר התובע מחזיק בקצהו של הנקניק על מנת שלא יתנדנד. בהתקרבם לתעלה, הבחין התובע בבלון גז שהיה מונח בין התעלה לבין הנקניק, ואותת למפעיל לעצור. התובע עזב את קצה הנקניק וניגש להזיז את בלון הגז כשהגב שלו מופנה למפעיל. הוא הספיק להתרחק מספר צעדים, ואז קצהו של הנקניק פגע בחוזקה בשתי רגליו והפילו ארצה. כתוצאה מכך, נגרמו לתובע חבלות קשות בכל חלקי גופו ובעיקר בשתי רגליו. (האירוע הנ"ל ייקרא להלן "התאונה" או "המאורע").

7.         גובה הפיצוי

לאחר שמונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, הגיעו הצדדים לידי הסכמה שלפיה תביעת התובע תסולק תמורת תשלום פיצוי כולל בסך של 85,000 ש"ח, מעבר לתקבולי המל"ל, וכי השאלה שתוותר להכרעה היא על מי מבין הנתבעים ו/או הצדדים הנוספים, תוטל האחריות לתשלום הפיצוי הנ"ל, ובאיזה שיעור.

            הצדדים ניהלו מגעים לחלוקת האחריות ביניהם והיו על סף הסכמה, אולם למצער, מגעים אלה עלו על שרטון לקראת סוף הדרך, ומכאן נוצר הצורך במתן פסק דין.

8.         התביעה וההודעות הנוספות